מקור משנה חולין י׳:ד׳
4 גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר וְהָיְתָה לוֹ פָרָה, נִשְׁחֲטָה עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּר, פָּטוּר. מִשֶּׁנִּתְגַּיֵּר, חַיָּב. סָפֵק, פָּטוּר, שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. אֵיזֶהוּ הַזְּרוֹעַ, מִן הַפֶּרֶק שֶׁל אַרְכֻּבָּה עַד כַּף שֶׁל יָד. וְהוּא שֶׁל נָזִיר. וּכְנֶגְדּוֹ בָרֶגֶל, שׁוֹק. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שׁוֹק, מִן הַפֶּרֶק שֶׁל אַרְכֻּבָּה עַד סֹבֶךְ שֶׁל רָגֶל. אֵיזֶהוּ לְחִי, מִן הַפֶּרֶק שֶׁל לְחִי עַד פִּקָּה שֶׁל גַּרְגָּרֶת:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה חולין י׳:ד׳
4 יז פָּטוּר. וּרְמִינְהוּ דִתְנַן סוֹף פֶּרֶק ד'‏ דְּפֵאָה שֶׁסְּפֵק לֶקֶט לֶקֶט, הָכָא פָּרָה בְּחֶזְקַת פְּטוּרָה קַיְמָא, קָמָה בְּחֶזְקַת חִיּוּבָא קַיְמָא. וַהֲרֵי עִסָּה נַעֲשֵׂית עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּר כוּ'‏ סָפֵק חַיָּב, סְפֵק אִסּוּרָא לְחֻמְרָא וּסְפֵק מָמוֹנָא לְקֻלָּא. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, חַלָּה סְפֵק אִסּוּרָא שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲוֹן מִיתָה, הִלְכָּךְ לֹא סָמְכִינַן אַחֲזָקָה, אֲבָל מַתָּנוֹת אֵין בָּהֶן קְדֻשָּׁה אֶלָּא דִּין מָמוֹן, וְהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה:
5 יח כַּוָּנָתוֹ לוֹמַר, שֶׁהָעֶצֶם הָעֶלְיוֹן הַמְחֻבָּר לַגּוּף הוּא בִכְלַל הַזְּרוֹעַ, וְהוּא אֶחָד מִשְּׁנֵי עֲצָמוֹת, וְעַד דִּתְנַן הוּא עַד בִּכְלָל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
6 יט אֵיזֶהוּ כוּ'. וּבַגְּמָרָא. וְהַלְּחָיַיִם לְמַאי אֲתָא, לְהָבִיא צֶמֶר שֶׁבְּרֹאשׁ כְּבָשִׂים וְשֵׂעָר שֶׁבִּזְקַן תְּיָשִׁים. וְהַקֵּבָה לְמַאי אֲתָא, לְהָבִיא חֵלֶב שֶׁעַל גַּבֵּי הַקֵּבָה וְשֶׁבְּתוֹכָהּ:
7 כ וְאִם כֵּן לְרַבִּי יְהוּדָה אֵין בְּמַתְּנַת הַזְּרוֹעַ רַק עֶצֶם הָאֶמְצָעִי לְבַדּוֹ, וּבְהָא פָּלֵיג אַתַּנָּא קַמָּא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: